סוף עידן רשות השידור הביא בין השאר לתסבוכות משפטיות ותביעות חוב מצד עובדים לשעבר. באחרונה, ביהמ"ש התערב בהחלטת מפרק רשות השידור פרופ' דוד האן על פיצוי לאחד העובדים.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל את ערעורו של עובד הרשות ששימש כממלא מקום מנהל מחלקת צלמי שטח במשך חמש שנים (מאוקטובר 2011), והגדיל ב-25 אלף שקל את הפיצוי שפסק לו פרופ' דוד האן בתפקידו כמפרק רשות השידור. בסך הכל יקבל העובד פיצוי של 75 אלף שקל.
בהחלטת המפרק נקבע כי העובד לא רכש השכלה אקדמית ומונה בניגוד להוראות התקשי"ר ולכן אינו זכאי לזכויות הנלוות למינוי בפועל.
עם זאת, המפרק קבע כי העובד זכאי לפיצוי בסך 50,000 שקל, וזאת בהסתמך על מה שנקבע בפסק הדין בעניין מנחם פרי נ' רשות השידור, בו עובד, ששימש כמנהל מחלקה במשך כ-3.5 שנים, זכה בפיצוי אף שלא עמד בתנאי הכשירות למשרה עקב היעדר תואר אקדמי.
העובד – שסבר שהוא זכאי לפיצוי הרבה יותר גבוה – הגיש על החלטה זו ערעור למחוזי, בו טען כי רבים מהמחזיקים בתפקידי ניהול ברשות קיבלו זכויות נלוות על אף שלא היו בעלי תואר, מה גם שתנאי המכרז למשרה לא כללו דרישת סף שכזו, אלא רק השכלה תיכונית וניסיון בצילום. עוד הוא טען כי מחליפו בתפקיד גם לא החזיק בתואר אקדמי.
מנגד, המפרק הזכיר שהרשות מחויבת לפעול בהתאם לכללי מינהל תקין וחוקי שירות המדינה ויסודות התקציב. משכך, לשיטתו, גם אם היה המערער מוכיח שאחרים זכו לכהן בתפקיד ללא תואר אקדמי, טענה זו אינה מצדיקה את דרישותיו, שכן טענת אפליה לא יכולה להתקבל על כאשר הזכאות נובעת מבסיס שאינו חוקי.
המפרק הוסיף כי מכרזים קודמים לתפקיד מנהל מחלקת צלמים דרשו השכלה אקדמית כתנאי סף.
"מכשול בפני עיוור"
באופן כללי, השופט אביגדור דורות הבהיר כי התערבות בהחלטת המפרק – המשמש בתפקיד "מעין שיפוטי" בהיותו הגורם המכריע בתביעות חוב – תיעשה בצמצום ורק במקרים חריגים.
לגופו של עניין השופט קיבל את עמדת המפרק בכל הקשור לטענת האפליה.
למרות זאת, השופט כן החליט להתערב בגובה פיצוי שנקבע, ולהגדילו ל-75,000 שקל. השופט הזכיר כי בהחלטת המפרק נקבע כי במהלך תקופת העסקתו כמנהל מחלקת צלמים אף אחד ברשות לא אמר למערער שמינויו אינו תקין או שהוא נדרש לתואר אקדמי כתנאי לקבלת ההטבות הנלוות לתפקידו. בכך, לפי השופט, הרשות שמה "מכשול בפני עיוור".
השופט הוסיף כי בהחלטת המפרק עצמו נקבע כי הסכמת המערער לשמש תקופה כה ארוכה כמנהל מחלקת הצלמים מבלי לקבל תמורה, כאשר מנגד הרשות נהנית מעבודתו כמנהל, מהווה חוסר תום לב וניצול לא הוגן של חולשת המערער.
לאור הדברים האלה בהחלטת המפרק, השופט סבר כי הפיצוי שנקבע אינו הולם את הנסיבות כפי שתוארו על ידי המפרק בעצמו. "התנהגות בלתי הוגנת ושלא בתום לב, המקפחת את המערער במשך תקופה ארוכה, תוך קבלת שירותי ניהול ללא דופי, מבלי לשלם את התמורה המתבקשת, מחייבת הגדלת סכום הפיצוי", קבע השופט.
בנוסף לפיצוי בסך 75,000 שקל, המפרק חויב בהוצאות המערער בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד קובי בני
- ב"כ המשיבה: עו"ד נטע גושן ברמי, עו"ד מינו אליסין פלא
עו"ד רמה לשם
עוסק/ת ב-
דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.