האם צו הורות חל רטרואקטיבית מיום הלידה או רק מיום מתן הצו? ביהמ"ש דחה את עמדת היועמ"ש לממשלה וקיבל את גישת בנות הזוג ולפיה השתיים אמהות לילד מיום היוולדו.
בשנת 2014, בג"ץ הכיר במוסד של "צו הורות פסיקתי" ביחס לבני זוג מאותו מין, במסגרתו שני בני הזוג המגדלים את הילד יירשמו כהוריו – כלומר גם ההורה הלא-ביולוגי.
לפני מספר חודשים, סגן נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה, השופט נפתלי שילה, נתן צו הורות לשתי נשים המגדלות ילד יחד. הבן נולד לפני למעלה משנתיים מתרומת זרע שהשתיים בחרו, ונושא את שם המשפחה של שתיהן. באפריל השנה הן חתמו על הסכם לחיים משותפים, בו נקבע בין היתר כי הן יגדלו את הילד יחדיו ויישאו בכל החובות כלפיו.
אלא שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש לפני מספר חודשים לבטל את הצו בנוסחו הנוכחי, כיוון שנכתב בו כי האם הלא-ביולוגית היא אם הקטין "מיום היוולדו". היועמ"ש טען כי צו ההורות "מכונן הורות" ואינו מצהיר על הורות קיימת. לכן, לשיטתו, תחולת הצו מרגע כינונו ולא קודם לכן.
עוד נטען בין היתר כי ניתן לאשר מתן צו הורות פסיקתי ללא תסקיר רק אם טרם חלפו 90 יום מיום הלידה.
בנות הזוג – "המשיבות" – התנגדו לבקשה וטענו כי מאחר שהן משמשות כאימהות של הילד מיום היוולדו, והחליטו יחד להביאו לעולם, אין כל סיבה שלא ייכתב בצו ההורות שגם האם הלא-ביולוגית היא הורה מיום לידת הקטין.
הרחבה ולא ביטול
השופט שילה הבהיר כי הצו אינו יוצר הורות אלא מצהיר על עובדה קיימת. "אין כל מניעה כי הצהרה זו לא תחול רטרואקטיבית ותשקף את המצב לאשורו, דהיינו שמיום הלידה, בן הזוג שאינו הורה ביולוגי, משמש כהורה נוסף לכל דבר ועניין".
השופט הסביר כי מצב זה שונה למשל ממצב של אימוץ, שבו מתנתק הקשר בין המאומץ להוריו הביולוגים והצו מפסיק את החובות והזכויות שבינם לבינו, ואף שונה מהליך פונדקאות שבו יש צורך לנתק את הקשר שבין "האם הנושאת" לבין הילד.
במקרה הנוכחי אין צורך לנתק איזשהו קשר קודם בין הילד לבין אדם אחר. מדובר בהרחבת זיקה ולא בביטול זיקה קודמת. יתרה מכך, השופט הבהיר כי אם הצו יחול רק מיום נתינתו הוא יחטא לאמת, שהרי בפועל ההורה הנוסף שימש כהורה מיום הלידה.
כמו כן, השופט ציין שלא הוסבר איזה נזק ייגרם אם הצו יחול רטרואקטיבית, ואף נתן דוגמא הפוכה, שבה אם תתקבל את עמדת המבקש, ייווצר "חלל משפטי" שעשוי לגרום לתסבוכת. למשל, אם אביו של בן הזוג שאינו הורה גנטי יוריש בצוואה נכסים לנכדיו ויילך לעולמו לפני שניתן הצו, המשמעות היא שהנכד לא יירש את סבו כיוון שלא ייחשב נכדו בזמן הפטירה.
בתוך כך השופט לא מצא סיבה לדרוש תסקיר בעניין המשיבות, כיוון שלא טענה או ראייה לכך שהן לא מגדלות את הילד למופת. לפיכך, הבקשה נדחתה.
פסיקה זו מהווה נדבך נוסף בשוויון הזכויות של בני זוג מאותו מין. הפסיקה לוקחת בחשבון את השינויים החברתיים שחלים בעשור האחרון ומשווה את מעמדם למעמד בני זוג הטרוגניים, בשני אופנים מרכזיים:
א. ההכרה כי כל עוד אין ראיה מפריכה, הורות בני הזוג מאותו מין אינה צריכה לעמוד במבחן ולכן אין כל חובה לקבל תסקיר אגף הרווחה לצורך אישור הצו.
ב. צו ההורות יחול ממועד הלידה, ללא כל קשר למועד בו הוגשה הבקשה להורות.
- ב"כ המבקש: עו"ד ענת בר אילן
- ב"כ המשיבות: עו"ד עירא הדר
* עורכת דין רחל מנור עוסקת בדיני משפחה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.