לאחר שביהמ"ש למשפחה חייב אותה להחזיר לבעלה כרבע מיליון שקל ששילם מאז הפרידה עבור חלקה במשכנתה, המחוזי ביטל את הקביעה: "זה חלק מהמזונות"
אישה לא תחויב להחזיר לפרוד שלה 244,436 שקל כתנאי לקבלת מזונות – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט נפתלי שילה, בהסכמת סגן הנשיא שאול שוחט והשופטת עינת רביד, קבע שיש לראות את חיוב הבעל במלוא סכום המשכנתה, בסך כ-13,500 שקל בחודש, כחלק מחובתו לשלם מדור לפרודתו ולבנותיו. בכך בוטלה קביעת בית המשפט למשפחה אשר ראתה במשכנתה רכיב הוני שאינו חלק מתחשיב המזונות.
הצדדים נישאו זה לזו ב-2012 והביאו לעולם שתי בנות. עובר לפרידתם גרה המשפחה בבית יוקרתי בצפון תל אביב, שהחזר המשכנתה עליו עומד על 13,532 שקל בחודש. בשלב מסוים יחסיהם התערערו והאישה הגישה תביעה למזונות אישה וילדים. היא סיפרה בתביעתה כי בעוד בעלה מרוויח 92,000 שקל בחודש מעבודתו כבעלים של משרד רואי חשבון גדול, היא משתכרת בכ-10% מכך. בנסיבות אלה היא ביקשה לחייבו ב-40,000 שקל מזונות.
בית המשפט למשפחה לקח בחשבון שהבעל נושא במלוא הוצאות הילדות והבית, לרבות המשכנתה, ומשכך העמיד את המזונות על סכום מתון יחסית של 5,000 שקל בלבד. ואולם, בהמשך הוא נעתר לתביעת הבעל להחזר עבור חצי מתשלומי המשכנתה ששילם מאז מועד הקרע, בסך כרבע מיליון שקל. הנימוק היה שכשאדם משלם משכנתה עבור נכס השייך לשני הצדדים – הוא זכאי להשבת הסכומים ששילם לטובת בן זוגו.
האישה לא השלימה עם התוצאה והגישה בינואר אשתקד את הערעור למחוזי. לשיטתה מחצית המשכנתה שאינה מיוחסת לחלק של בעלה בדירה, היא למעשה עבור מזונותיה ומזונות הבנות, ולכן טעה בית המשפט כשהורה על ההשבה.
הבעל, לעומת זאת, גרס שהחזרי המשכנתה הם חיובים הוניים שאינם חלק מחובת המזונות, כך שבית המשפט צדק בקביעתו.
זה נהנה וזה לא חסר
השופט שילה ציין שקיימת אי בהירות בפסיקת העליון בכל הנוגע לשאלה שבמוקד הדיון: האם משכנתה נכללת בחובת המזונות של בעל ואב לאשתו וילדיו.
לדבריו, הוא משתייך למחנה המשיב על השאלה בחיוב: "עמדה הרואה בתשלומי המשכנתה חלק מחובתו של האב לשלם מזונות למרות שתשלום זה מגדיל את ההון של האם, עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים. שהרי, אם תדע האם שלו היא תרכוש דירה ולצורך כך תסתייע במשכנתה האב לא ישלם לה כלל דמי מדור עבור הקטינים, לא יהיה לה אינטרס לרכוש דירה והיא תעדיף להתגורר בשכירות ולקבל מהאב מידי חודש דמי מדור. ברור שטובת הילדים היא שיהיה להם בית יציב והם לא יטולטלו בין דירות שכורות במשך השנים".
השופט הטעים שמדיניות הרואה במשכנתה כחלק מחובת המזונות מהווה הסדר של "זה נהנה וזה לא חסר" – שכן מצד אחד מקבלות האם והבנות בית יציב ומן העבר השני חובת האב הינה ביחס להחזר הוצאות המדור שלהן, בין אם מדובר בבית קנוי או שכור. עוד הוא הוסיף כי אין הצדקה לפטור את הבעל מחובתו לשלם מדור – שהינה חלק מחובת המזונות – רק מפני שהאישה בחרה לקנות דירה באמצעות משכנתה.
בנוסף הוא ציין שמדובר למעשה בחיוב הבעל בסכום סביר ביותר של 6,750 שקל (חצי מהמשכנתה) עבור מדור אשתו ובנותיו בשכונת מגורים בצפון תל אביב, והמסקנה היא שלא היה מקום להורות לאישה להשיב חצי מהמשכנתה כתנאי לקבלת המזונות.
לפיכך, בהסכמת יתר שופטי המותב, בוטלה חובת ההשבה ונקבע שהבעל ישלם לפרודתו 15,000 שקל הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסי הרשקוביץ
- ב"כ המשיב: עו"ד שרון ליכט פטרן ועו"ד אליהו ריכטר
עו"ד אהובה יששכר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.