מאז שאמם נפטרה, הילדים הסתכסכו בנוגע לצוואתה. ביהמ"ש קבע שאמנם לאם המנוחה אין בעלות על הנכס, אך היא רשאית להחליט למי להעביר את זכויותיה.
מושבניקית אלמנה הלכה לעולמה בשיבה טובה והותירה אחריה שבעה בנים ובנות. האישה ובעלה המנוח היו מה שנקרא בני רשות בקרקע שעליה הוקם המושב. בעודם בחיים, בני הזוג לא מינו "בן ממשיך" שיטפל במשק לאחר שילכו לבית עולמם, כפי שנהוג לעשות בקרקעות המושבים.
סכסוך ירושה?
עורך דין ירושות
זכויות בני הזוג הוסדרו בהסכם שנקרא "הסכם המשבצת", שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל למושב.
בצוואתה ביקשה האישה שזכויותיה במשק תימכרנה לכל המרבה במחיר. לצד הוראה זו, היא ביקשה שחלק מהכסף שיתקבל יועבר קודם כל לאחד מבניה, על מנת לכסות את השקעתו בבניית בית מגורים בשטח המשק, והיתרה תחולק שווה בשווה בין שבעת הילדים.
"ואני מבקשת כי שאר ילדיי לא יערימו קשיים על XXX ולא יפעילו עליו לחצים ולא יעמידו אותו במצב לא נעים", כתבה המנוחה. אלא שלמרות זאת, בין הילדים מתנהלים בעקבות הצוואה מספר הליכים משפטיים.
באחד מהם עלתה השאלה האם אמם הייתה רשאית להוריש את זכויותיה במשק באמצעות צוואה, על אף שהם אינן חלק מהעזבון שלה (בניגוד למשל לכספים שיש לה בבנק).
אחד הבנים הגיש בקשה בבימ"ש לענייני משפחה בקריית גת בה ביקש למנות מנהל עזבון מטעמו וטען שבהתאם להוראות אמו בצוואתה, יש למכור את הנכס לצד שלישי.
עוד טען המבקש כי הבן המוזכר בצוואה לא מונה כ-"בן ממשיך" על ידי הוריו, ואין לראות בו כזה ולכן אינו זכאי לכסף שהוקצה לו בצוואה.
לעומת זאת, אותו בן תבע את ששת אחיו ואחיותיו להשיב לו את מלוא ההשקעה הכספית שלו במשק בהתאם להוראות הצוואה.
עם זאת, הבן התנגד לצוואה ולבקשת אחיו. לטענתו, זכויות אמו אינן חלק מעיזבונה ולכן הוראות הצוואה אינן חלות עליהן. ולכן, לשיטתו, היא לא יכלה להוריש אותן לשבעת האחים או להורות למכור אותן לאחר.
עוד נטען כי קיום הצוואה עלול לגרום לפיצול הנחלה, דבר הנוגד את הנהלים של רשות מקרקעי ישראל.
רצונה זועק בין מילותיה
השופטת פאני גילת כהן ציינה כי זכויות השימוש בקרקע הם אכן בבעלות המדינה ואינן חלק מעיזבונו של חבר המושב שנפטר. למרות זאת, על פי הסכם המשבצת בעל הזכויות רשאי לקבוע בצוואתו למי למסור את הזכויות (גם למי שאינו צאצא), ובתנאי שמדובר באדם אחד.
לכן, ברגע שהמנוחה הלכה לעולמה, ובזמנו היא ובעלה (שנפטר לפניה) לא מינו "בן ממשיך", ומכיוון שאין מגבלה בהסכם המשבצת לעניין הצוואה, הרי שיש לפעול על פי הוראות הצוואה.
השופטת העירה שרצונה של המנוחה לנהוג בשוויון כלפי ילדיה מבלי לקפח את זכויותיו של הבן שהשקיע מכספו בהקמת מבנה על אדמת המשק, זועק מבין מילותיה ויש לחתור לקיומו.
בסופו של דבר ובהתאם לצוואה, השופטת החליטה שהזכויות במשק תוצענה למכירה לכל המרבה במחיר, בכפוף להסכמת רשות מקרקעי ישראל למכירתן, לנוכח חריגות הבנייה במקום.
לכל אחד מילדי המנוחה תינתן זכות קדימה לרכוש את זכויות אחיו במשק – בכך יוגשם לטעמה של השופטת רצונה של האם למנוע הפלייה בין ילדיה – והכל בכפוף לזכויותיו של הבן המתגורר בנחלה. בית המשפט ימנה כונס נכסים למכירת הזכויות במשק.
השופטת החליטה שלא לפסוק הוצאות בשלב זה.
- ב"כ המבקש: עו"ד גיל שחף, עו"ד ניצן שיקלי
- ב"כ המשיבים: עו"ד דניאל שרז, עו"ד אברהם (אבי) כהן, עו"ד ויקטור תשובה, פרקליטות מחוז דרום
* עו"ד אבי פרץ עוסק בתחום הירושות והצוואות ובמושבים וקיבוצים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.