הרופאים ביצעו טיפולי שיקום נרחבים בפיו של אדם כבן 64. בית המשפט קבע שחלק מהטיפולים נכשלו עקב התרשלות הנתבעים, ושעליהם להשיב לתובע את עלותם ולפצותו על טיפולים עתידיים, כאב וסבל
השופט משה תדמור ברנשטיין קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד מרפאת שיניים ושני רופאים. האיש עבר אצל הנתבעים טיפולים בין השנים 2015-2018. השופט קיבל את טענתו כי הטיפולים, שכללו כתרים, שתלים וניתוח להרמת סינוס היו רשלניים וכושלים. הנתבעים חויבו לפצות את התובע על עלות הטיפולים וכן עבור טיפולים עתידיים להם יזדקק.
התובע, יליד 1954, סיפר כי במסגרת הטיפולים הוא עבר עקירה של 7 שיניים בלסת העליונה, הרמת סינוס והכנסת שתלים, וכן שתלים, התקנת גשר וכתרים בלסת התחתונה. הוא טען כי החדרת השתלים וניתוח הרמת הסינוס היו כושלים וגרמו לו לזיהום וסינוסיטיס. עוד לטענתו, הגשר בלסת התחתונה היה מגושם והביא למצב של דחיסת מזון מתחת לכתרים.
לדבריו, לאחר הטיפול הוא החל לסבול מכאבים ונפיחות באזור ההשתלות וטופל על ידי משככי כאבים ואנטיביוטיקה. כמו כן, הוא סבל מריח רע מהפה, נזלת והפרשת ליחה ובה חתיכות של חומר לבן. התובע פנה לרופא א.א.ג, שהפנה אותו לביצוע צילום CT. הרופא קבע שהשתלים חדרו לסינוסים, חומר השתלת העצם התפורר ויש דלקת חריפה. התובע פנה למרפאות חוץ בבתי חולים, ונאמר לו שצריך לעקור את כל השתלים בלסת העליונה בהרדמה כללית.
לטענת התובע, הייתה רשלנות רפואית מתמשכת מצד הנתבעים, שקידמו לדבריו אינטרסים מסחריים על חשבון התנהלות זהירה.
הנתבעים טענו מנגד כי לא הייתה רשלנות והשתלים היו תקינים. הם הוסיפו כי התובע הסכים לטיפול לאחר שקיבל מידע על הסיכונים.
כתרים מגושמים
על בסיס חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט מצא השופט משה תדמור ברנשטיין מבית משפט השלום בתל אביב מספר כשלים בטיפול שקיבל התובע.
הוא ציין כי הכשל בטיפול בלסת התחתונה מצטמצם לכתרים שבגשר שהותקן על ידי הרופאה על גבי השיניים הקדמיות. מהראיות עלה שהכתרים שהותקנו לו בלסת התחתונה היו מגושמים וכי מזון נדחס מתחת לכתרים.
ביחס ללסת העליונה, השופט מצא כי היתה הצדקה לעקירה של למעלה ממחצית משבע השיניים שנעקרו בפועל, מבלי שהיה צורך להמתין למיצוי ניסיון של טיפול אצל מומחה חניכיים. זאת, מכיוון שמעדות המומחה עלה כי ספק אם ניתן היה 'להציל' יותר משלוש שיניים בלסת העליונה אילו היה ניתן לכל אחת משבע השיניים טיפול אצל מומחה חניכיים לפני העקירה.
כמו כן, ממילא התובע נזקק להרמת סינוס לצורך החדרת כמות שתלים מסוימת, גם אילו היה מבוצע טיפול שמרני באזורים שסביב השיניים אצל מומחה. השופט ציין שבנסיבות אלה התובע הרים את הנטל להוכיח שהנתבעים התרשלו בטיפול בו.
הוא קבע שיש לפצות את התובע בגין הטיפולים שהנתבעים ביצעו בו וכשלו, ובגין טיפולים שנדרשים בעתיד בגלל מתווה הטיפול בו בחרו הנתבעים.
ברוח המלצת מומחה בית המשפט נזקים אלה הוערכו על ידי השופט ב-150,919 שקל. בנוסף פסק השופט 50,000 שקל על כאב וסבל.
בסך הכל ישלמו הנתבעים 200,919 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 47,015 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד רוני שרעבי, עו"ד טל שרעבי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דרור וידוצ'ינסקי ואח'
ד"ר עו"ד אריאל בוכניק
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.