מגישת הבקשה טענה שהעירייה גזלה כספים מתושבי העיר, ששילמו לה חובות שמקורם בטעות, כשלא החזירה להם את מלוא כספם, למרות ההודאה בטעות. העירייה טענה שלא הייתה חייבת להחזיר את מלוא הסכומים שגבתה. ביהמ"ש קבע: יש עילה לתובענה ייצוגית.
לטענת חברת "משתלת הכפר החדשה", עיריית רמת גן פעלה בניגוד לחוק הרשויות המקומיות, כאשר חייבה אותה בתשלום ריבית פיגורים (0.75% מהחוב), שנבע מחיוב רטרואקטיבי שהוטל בטעות על אחד מנכסיה.
לייעוץ בנושא מיסוי עירוני:
פנה ל- עו"ד מיסוי עירוני
לדבריה, לאחר שהתגלה כי החיוב היה שגוי, העירייה השיבה לה את סכום החיוב, אך החזירה רק 0.5% מריבית הפיגורים שגבתה, ושמרה את היתר לעצמה.
החברה, שהבינה שכנראה העירייה נוהגת כך כלפי תושבים רבים, עתרה בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כדי שיחייב את העייריה להשיב את סכום ריבית הפיגורים במלואו, וביקשה להכיר בתביעתה כתביעה ייצוגית. בבקשתה, עתרה החברה גם לקבוע כי עצם החיוב בריבית פיגורים אינו חוקי.
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והחברה ערערה לבית המשפט העליון, שקבע כי לגבי חוקיות עצם החיוב בריבית פיגורים, יש לבדוק כל מקרה לגופו ולא בתביעה ייצוגית.
ואולם, לגבי השבת הריבית עצמה, יש מקום לבדוק אם התובענה מתאימה להתנהל כייצוגית. בעקבות זאת, הוחזר הדיון בבקשה בעילה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.
העירייה הודתה שלא השיבה את מלוא שיעור ריבית הפיגורים לנישומים שחויבו בטעות אך לטעמה, חוק הרשויות המקומיות מאפשר לה לעשות זאת, ולהשיב תשלומים שנגבו בטעות בצירוף ריבית של 0.5% בלבד מהחוב בלבד.
בנוסף, העיירה טענה שבסכומים שנגבו עבור ריבית פיגורים עשתה שימוש לצרכי כלל התושבים, וחיובה להשיבם ישפיע עליה תקציבית ויפגע בתושבים.
ללא סמכות
השופטת רות רונן קיבלה את טענת החברה לפיה העייריה גבתה כספים שלא כדין והבהירה כי מבחינה עקרונית, אין זה ראוי להשאיר בידיהן של רשויות כספים שנגבו בחוסר סמכות.
השופטת דחתה את טענת העירייה, לפיה החזרת הכספים תפגע בתכנוני התקציב והדגישה כי העובדה שהעירייה עשתה בכספים הללו שימוש ציבורי אינה מקנה את הזכות לגבות כספים שלא כדין.
השופטת הבהירה לעירייה, כי אכן, החוק מקל עם הרשויות בכל הנוגע להשבת כספים, כך למשל, חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לרשות להשתחרר לחלוטין מחובת ההשבה אם היא מודיעה על הפסקת גבייה שלא כדין. אלא שדי בהקלות הקיימות ואין מקום להקלות נוספות, שמשמעותן פטור נוסף מהשבת סכומים שהרשות גבתה ללא סמכות.
פסיקה שתתמוך בעמדה זו, ציינה השופטת, עלולה לתמרץ רשויות לגבות סכומי כסף שלא כדין, בידיעה שבמקסימום, תצטרך להשיבם באופן חלקי בלבד.
בנוסף, השופטת התרשמה כי בכוחה של החברה לייצג את הקבוצה, והחליטה לאשר את ניהול התובענה הייצוגית נגד העירייה. משהבקשה אושרה, חויבה העירייה בהוצאות משפט של 25,000 שקל, והורתה לצדדים לפרסם את ההחלטה על אישור התביעה הייצוגית בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, כאשר עלות הפרסום תחול על העירייה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד ולנר
- ב"כ המשיבה: עו"ד אורן
* עו"ד גיא פרבמן עוסק במיסוי עירוני.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.