שבעה חודשים לאחר שהוגש כתב אישום נגד שניים מלקוחותיו, נאלץ הסניגור להתמודד עם חוסרים בחומרי החקירה ועם חוסר שיתוף פעולה מצד המדינה. בעקבות פנייתו לביהמ"ש, חויבה המדינה להעביר את החומרים בתוך 30 יום ולשלם לנאשמים הוצאות של 5,000 שקל.
באפריל 2014 הוגש כתב אישום נגד שני נאשמים בעבירות של תקיפה וחבלה במזיד. מאז הם מצויים בתנאים מגבילים. אף שלפי הדין הפלילי, על התביעה להעביר את חומרי החקירה לנאשמים תוך זמן סביר, המדינה לא עשתה כן, ובאוקטובר 2014 הגישו הנאשמים, באמצעות עורך דינם, בקשה לקבלת חומרי החקירה בבימ"ש השלום בקריות.
לכתבות נוספות בנושא:
לדבריהם, החומר שקיבלו עד כה אינו מלא ואינו משקף את כל החומרים שאספה התביעה בעניינם. המדינה התחמקה ממתן הסברים מדוע טרם העבירה את החומרים, וטענה בין היתר, כי לא קיבלה לידיה כל בקשה להעברת חומרי החקירה.
בדיון אחד מיני רבים שנערכו בעניין חומרי החקירה, נקבע שעל המדינה להעביר את החומרים החסרים לידי הנאשמים, וככל ויהיה צורך בדיון נוסף בעניין – ייתכן שיוטלו עליה הוצאות. אלא שהמדינה לא נשמעה להוראות ביהמ"ש, ואף לא נתנה הסבר מתקבל על הדעת לעיכוב בהעברת החומרים.
שבעה חודשים לאחר הגשת כתב האישום הגישו הנאשמים בקשה לביזיון ביהמ"ש וטענו כי יש לאכוף את החלטת ביהמ"ש להעברת החומרים תוך הענשת המדינה והשתת הוצאות. לטענתם, התנהלות המדינה מונעת את ניהול המשפט וקידום התיק, וגורמת להתמשכות ההליך, עד כדי עיוות דין.
המדינה, שהתעכבה גם הפעם בהגשת תגובתה, תירצה את אי העברת חומרי החקירה בטענות שונות, כמו עומס עבודה. לטענתה, היא מסרה את חומרי החקירה במלואם לנאשמים והוסיפה שהשתת הוצאות היא פעולה חריגה וקיצונית שאין לה מקום במקרה זה.
לא הפנימה שחייבת לקיים החלטות
השופט מוחמד עלי קבע, שעל אף טענותיה, המדינה לא פעלה בהתאם להוראותיו, והתנהלותה, בכל הנוגע להעברת חומרי החקירה, רחוקה מלהיות משביעת רצון. השופט התקשה להבין כיצד ייתכן מצב שבו חודשים רבים לאחר הגשת כתב האישום עדיין קיימות מחלוקות באשר להעברת החומרים.
לפי השופט, המדינה ככל הנראה לא הפנימה כי ברגע שהתקבלה החלטה – עליה לקיימה כלשונה. עם זאת, קבע השופט, אין מקום להעניש את המדינה או לקנוס אותה, כפי שמאפשרת פקודת ביזיון ביהמ"ש, שכן חלק מחומרי החקירה כן נמסרו ונראה כי המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה. השופט, שהתחשב בכך שבכל זאת, מדובר במדינה, ציין כי יש לצפות ממנה שתעשה את הנדרש כדי להשלים את העברת החומרים באופן מידי.
השופט הוסיף כי התנהלות המדינה בעניין זה אינה עולה בקנה אחד עם מחויבותה כלפי הנאשמים. לדבריו, התנהלות זו גרמה להתמשכות ההליכים ולקיום מספר רב של דיונים. השופט קצב 30 ימים להעברת כל החומרים, והמדינה חויבה בהוצאות של 2,500 שקל לכל אחד מהנאשמים.
* עו"ד ליאור בנימין עוסק במשפט פלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.