בין יתר ההסכמות שתקף: העברת הדירה לבעלות האישה וחיובו במזונות של 6,000 שקל בחודש עבור בנם היחיד. השופטת קבעה שהוא הבין בדיוק על מה חתם
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש עורך דין לביטול הסכם גירושים מקפח לכאורה. לטענת עורך הדין, במעמד הגירושים הוא היה נתון במצב נפשי בעייתי שמנע ממנו להבין על מה הוא חותם. השופטת סגלית אופק פחות השתכנעה מטיעוני התובע – קצין מצטיין מטעם הפצ"ר שאף היה מועמד להצטיינות הרמטכ"ל – וקבעה שהוא נכנס להסכם בעיניים פקוחות. תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות.
התובע, חסר דת, והנתבעת, יהודייה, נישאו בחתונה אזרחית בפראג לפני כשני עשורים. כעבור מספר שנים נולד בנם היחיד, כיום בן 13. חיי הנישואים לא התנהלו על מי מנוחות אלא היו רצופים במשברים. ביולי 2020 הגיע המשבר לשיאו ושהותם תחת קורת גג אחת הגיעה לקיצה.
בסמוך לפרידתם חתמו הצדדים על הסכם גירושים, שקבע בין היתר כי דירתם תועבר במלואה לבעלות האישה ושהאיש ישלם עבור בנם היחיד מזונות גבוהים מהרגיל, בסך 6,000 שקל בחודש. חודשיים לאחר מכן הוגשה התביעה לבית המשפט.
בתביעתו סיפר האיש שבמהלך הנישואים היה קורבן למניפולציות רגשיות, סחטנות רגשית ואלימות מילולית מצד הנתבעת. הוא הוסיף כי במעמד החתימה על הסכם הגירושים הוא היה נתון במצב נפשי קשה ובסערת רגשות שמנעו ממנו להבין בצלילות על מה הוא חותם. בנסיבות אלה עתר האיש לבטל את ההסכם ולהחיל על הצדדים את הסדר איזון המשאבים.
לעומתו טענה האישה כי בעלה לשעבר ידע בדיוק על מה הוא חותם. לגרסתה, התובע חתם על ההסכם מתוך רצון להיטיב עם בנם שהינו בעל צרכים מיוחדים.
הציע לשלם 8,000 שקל
השופטת אופק דחתה את התזה שהציג התובע. היא נימקה שמצבו הנפשי הבעייתי לכאורה לא הוכח בשום שלב, באופן השומט את הקרקע תחת תביעתו.
בראשית הדברים ציינה השופטת שעורכת הדין אשר ערכה את הסכם הגירושים של הצדדים, העידה כי סיפקה להם הסברים מעמיקים ביחס להוראותיו. יתרה מכך, היא סיפרה ששכנעה את האיש לרדת מסכום המזונות אותו רצה לשלם מלכתחילה עבור בנו – 8,000 שקל בחודש – בנימוק שמדובר בסכום מוגזם שיגמור אותו כלכלית. בסיכומו של דבר עורכת הדין אישרה שהתובע הבין בדיוק למה הוא נכנס.
על עדות עורכת ההסכם הוסיפה השופטת את נתוניו הכלליים של התובע. היא ציינה שמדובר בעורך דין ותיק, ששירת בקבע שנים רבות, הוכר כמצטיין הפצ"ר ואף היה מועמד להצטיינות מטעם הרמטכ"ל.
גם לאחר פרישתו לגמלאות ב-2019, ציינה השופטת, המשיך האיש בעיסוקיו והתקבל לעבודה בתפקיד יועץ משפטי, אחרי תהליך מיון ותחקיר בטחוני מעמיק. לדבריה, אם היה סובל ממצב נפשי בעייתי הגורמים הרלוונטיים היו מזהים זאת.
עוד ציינה השופטת לחובת האיש את הימנעותו מלהעיד גורמי מקצוע שטיפלו בו. היא כתבה כי "העדת אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שפגשו את התובע חשובה לאישושה של גרסת התביעה. הימנעותו של התובע מלעשות כן אינה נראית מקרית".
בסופו של דבר קבעה השופטת שהאיש לא הוכיח שחתם על הסכם הגירושים מתוך מצוקה. היא הורתה על דחיית התביעה וחיוב האיש בהוצאות גרושתו בסך 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד א. גפטלר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ר. ניר-אבוהרון
עו"ד מירב אלקלעי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.