שינויים שערכה חברת תוספי תזונה במכונה לייצור סוכריות גרמו לפיצוץ במהלכו העובד נכווה. העובד, שנותר עם צלקות, דרש כי החברה תפצה אותו על נזקיו. ביהמ"ש קבע: המעסיקה התרשלה.
מנהל המחסנים של חברת תוספי התזונה "אנליט", התבקש בשנת 2009 לעבור תפקיד ולהשתלב כמפעיל מכונה חדשה לייצור סוכריות קשות שיובאה מסין.
להתייעצות בנושא נזקי גוף:
פנה ל- עו"ד דיני נזיקין
המכונה הותקנה בסיועם של עובדים סינים שהגיעו ארצה, אלא שלאחר מכן החליטה החברה להשתמש בה להכנת סוכריות ג'לי וביצעה במכונה ניסויים שונים שנועדו להכשיר אותה למהלך.
באחד מימי תקופת ההרצה של המכונה נוצר לחץ אדיר עקב חימום יתר במערכת, שגרם לפיצוץ אחד הצינורות. כתוצאה מהפיצוץ, ניתז חומר רותח על גופו של מפעיל המכונה, והוא נכווה בידיו ובצווארו.
העובד הפצוע, שראה בחברה כאחראית לתאונה, הגיש נגדה ונגד חברת הביטוח שלה "ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית" תביעה בבית משפט השלום בחדרה לפיצוי על נזקיו.
לטענת התובע, הוא תפעל את המכונה בהתאם להנחיות מנהלו הישיר, אך מבלי שעבר הדרכה לגביה, אף על פי שלא היה לו ניסיון קודם כפועל ייצור.
לדבריו, המכונה עברה שינויים לשם התאמתה לייצור סוכריות ג'לי, ובכלל זה הוסף לה צינור – אותו צינור ממנו הוא נפגע. התובע ציין גם שממונה הבטיחות מטעם החברה לא אישר שהיא תקינה ובטיחותית.
מחוות דעת מומחים שהגיש התובע עלה כי נגרמה לו נכות של 10% בעקבות צלקות מכערות וגם 27% נכות נוירולוגית בשל פגיעה בעצבים.
הנתבעות אישרו את קיומה של התאונה וכן את העובדה שהמכונה הופעלה ללא אישורו של ממונה הבטיחות, אך עם זאת הן הכחישו את אחריותן. לדבריהן, התובע הודרך על ידי הצוות הסיני שהתקין את המכונה, והיה העובד הבקיא והמנוסה ביותר בהפעלתה.
הנתבעות לא חלקו על טענת התובע כי נותרה לו נכות רפואית בשיעור 10% בתחום הפלסטי , אך שללו את קיומה של הנכות הנוירולוגית, שכן בבדיקה שערך המומחה מטעמן לא נמצא כל נזק עצבי.
לא הודרך
השופטת קרן אניספלד קבעה כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהתובע קיבל הדרכה לתפעול המכונה, ולמשמע עדותו של ממונה הבטיחות, מתחה ביקורת על התנהלות החברה, שלא נקטה בכל אמצעי סביר למניעת התאונה כגון מיגון המכונה והרכבת משקפי מגן.
השופטת קיבלה את גרסת התובע, לפיה פעל בהתאם להוראות של מנהלו הישיר, וקבעה כי התאונה אירעה בשל רשלנות החברה.
מאחר שמומחית נוירולוגית שמונתה מטעם בית המשפט תמכה בטענת הנתבעת כי לא נגרם לתובע כל נזק עצבי, העמידה השופטת את נכותו על 10% בתחום הפלסטי בלבד.
בהתאם, ובהתחשב בתלושי השכר שהוצגו לה ולפיהם שכרו החודשי של התובע הוערך בסביבות 7,000 שקל, פסקה השופטת כי הנתבעות ישלמו לתובע כ-100 אלף שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, בנוסף לשכ"ט עו"ד בסכום של כ-23 אלף שקלים.
- ב"כ עו"ד וחיד עותמאן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אפרת קום
* עו"ד אושרת שפונט ממשרד עמית פנקר שפונט ושות' עוסקת בדיני נזיקין ותאונות עבודה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.