בדרכה לאזכרה צעדה האישה בשביל חשוך הסמוך לביתה שבאור עקיבא, ולא הבחינה בבליטה ברצפה שהפילה אותה ארצה. היא נותרה עם נכות משמעותית בשתי ידיה: "מרגישה כאילו הן נקטעו"
927,000 שקלים בתוספת הוצאות משפט - זה מה שתקבל קשישה (83) שלפני שש שנים נפלה בגלל הפרשי גובה ברצפת רחוב באור עקיבא. סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט דב גוטליב, קבע שהעירייה התרשלה בטיפול במפגע הבולט, ומכאן אחריותה לפצות את התובעת, כמו גם לשפות את ביטוח לאומי עבור התגמולים ששילם וישלם לה בעקבות התאונה.
התאונה אירעה בחורף 2019, ברחוב הסמוך לביתה של התובעת שבאור עקיבא. היא הייתה בדרכה לאזכרה והגיעה לאזור חשוך ברחוב. בשלב מסוים נתקלה התובעת במרצפות בולטות במדרכה, שיצרו הפרשי גובה. כתוצאה מכך היא נפלה בעוצמה ארצה.
אדם ששהה במקום הזעיק את מד"א, שפינה את הקשישה ל"הלל יפה" שם היא אובחנה עם שברים בזרועותיה. לאחר מספר ימים היא עברה ניתוח תחת הרדמה כללית, ובהמשך הועברה לטיפול במוסד שיקומי, שם טופלה בין השאר בפיזיותרפיה. תביעתה נגד עיריית אור עקיבא הוגשה כשנה לאחר התאונה, בינואר 2020.
לטענת הקשישה, היא מרגישה כאילו שתי ידיה נקטעו. לדבריה, מעצמאית שעשתה הכול - קניות, בישולים, כביסות וכיוצא באלה - היא הפכה בעקבות התאונה לאישה התלויה בזולת, שמתקשה בפעולות יומיומיות פשוטות כמו חימום והגשת אוכל, גיהוץ ורחצה. טענתה הייתה שהעירייה אחראית לתאונה ולנזקיה, בשל רשלנותה בטיפול במפגע.
מנגד טענו העירייה והמבטחת שלה, "הפניקס", שעל התביעה נגדן להידחות. הן הכחישו את נסיבות התאונה, את אחריותן לפצות את הקשישה בגין נזקיה, ואת שיעור הנזק הנטען.
פליטת פה מסגירה
השופט גוטליב קיבל את גרסת הקשישה לתאונה במלואה. הוא ציין שגרסתה נתמכה במסמכים מזמן אמת, כמו דו"ח מד"א שלפיו התובעת נמצאה אחרי נפילתה שרועה על המדרכה, כשהיא סובלת מכאבים עזים בידיה ומדימום בשפתיה. בדו"ח אף נרשם ש"בזמן הליכתה במדרכה מעדה עקב אבנים בולטות, ונפלה", באופן התואם במאת האחוזים לגרסתה בבית המשפט.
בהמשך כתב השופט שהראיות שהוצגו לבית המשפט מצביעות בבירור כי הקשישה לא נחבלה בגלל "פגם אסתטי" בסימטריות של המדרכה, אלא בשל שורת אבנים משתלבות שהתרוממו יחד ויצרו הפרש גובה במדרכה - ומהוות מפגע של ממש. לדבריו מדובר בליקוי גלוי לעין, נרחב ומשמעותי, שעל העירייה מוטלת החובה לתקנו מבעוד מועד, "לבטח לאור מיקומו באזור פחות מואר בשעות החשיכה". מכאן הגיע השופט למסקנה שהעירייה התרשלה.
חיזוק לכך שהתנהלות הנתבעת הייתה בלתי תקינה מצא השופט מגורם מפתיע למדי - מהנדס התשתיות בעירייה, שאישר בעדותו כי בשלושים השנים האחרונות אף אחד מהעירייה לא בדק את הרחוב שבו קרתה התאונה. "עדותו של העד מטעם הנתבעות מדברת היטב בעד עצמה", כתב השופט והוסיף: "מדובר בהתנהלות שאינה תקינה (לשון עדינה) ואשר יש בה כדי לגרום סיכון ממשי לתושבים ואחרים שעושים שימוש יום יומי במדרכות, לרבות ובמיוחד אנשים מבוגרים כמו התובעת".
בסופו של יום קבע השופט שבנוסף לגמלאות סיעוד שנפסקו לקשישה בביטוח לאומי, בסך 547,907 שקלים, היא תקבל מהעירייה 306,956 שקלים נוספים עבור נזקיה בעקבות התאונה, כגון הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 72,441 שקלים והוצאות משפט.
בנוסף חויבו הנתבעות לשפות את ביטוח לאומי ב-527,907 שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד של כ-125,000 שקלים והוצאות משפט. בסך הכול תוציא העירייה מכיסה בעקבות התאונה למעלה ממיליון שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד פרופ' יעקב ברג ו/או עו"ד אלכסיי שמחייב
- ב"כ התובע: עו"ד זוהר קליר ו/או עו"ד ארנון קליר ואח'
- ב"כ הנתבעות: עו"ד א' שטיינר ו/או עו"ד אבישי יודיץ'
עו"ד אור גרציק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.